עו”ד רבקה שוורץ מתמודדת כל יום בהגנה על נשים שחוות אלימות , היום יום החירום למאבק שנוצר בשל מקרי הרצח הקשים והמזעזעים היא כותבת טור אישי ומצמרר

צילום: גולי כהן

הכותבת:
רבקה שורץ – עו״ד לענייני משפחה, מייסדת מן המיצר סיוע לנפגעי עבירה במגזר החרדי ומנהלת שותפה בקהילת ישנן ברשת.

אתמול, יום שני השעה 19:00 בערב אני יושבת במשרד, מסיימת הגהה אחרונה בכתב הגנה,
כתב הגנה על תביעה שבבסיסה עומד דבר אחד – אלימות נגד אשה, אשה אחת שכבר מזמן התגרשה,
אחרי שנים ארוכות של אלימות מצד מי שהיה בעלה, אשה אחת שחשבה שהיא תקבל אומץ להתגרש סוף סוף,
רגע לפני שהיא הופכת לשם אדום על הקיר, היא תגיד שלום לאלימות.

אבל האלימות הזו לא עזבה אותה, גם אחרי הגט המיוחל, היא רודפת אותה, יותר נכון, הוא רודף אותה ומציף אותה באי שקט יומי, בדמעות, בכאב, בבכי, בצחוק שמנסה להסתיר צרחה קיומית.

אלימות יומיומית שניבטת אליה מתוך מסרונים מאיימים שלו, מתוך התנכלות על כל צעד ושעל,
מתוך מזונות ילדיה שמעוכבים כי – ״את לא תחיי על חשבוני!״ כאילו שמזונות הם בשבילה,
מתוך מלון פאר שהוא שוהה בו בחול כשהוא צריך לבוא לאסוף את הילדים ובמקום זה הוא אומר לה-
“לא הגעתי היום אני עסוק תתמודדי ואם תגידי מילה לילדים אני אדאג שלא יהיה לך מה לאכול”.
והוא דואג לזה, בהחלט, מגיש תביעות סרק על ימין ועל שמאל ומאלץ אותה להיגרר לבתי משפט ואת הכסף שיכלה לחסוך לילדים שהם גם שלו – היא מוציאה על עורכי דין.

אז אתמול, עורכת הדין שלה סיימה לכתוב את כתב ההגנה, שסותם אמנם טענות אלימות שלו, אבל אין בידו לסתום את הגולל על האלימות עצמה, לא שלו ולא של עוד הרבה, יותר מדי הרבה כמוהו.
היא במשרד ב19:30, למרות שזמן הדלקת נרות חולף ומחכים לה בבית והיא ממהרת, אבל היא יודעת שמחר זה יום בו היא אשה, היא אמורה לשבות, אז היא סוגרת קצוות במשרד, מציצה בעמוד הפייסבוק של ׳אני אשה אני שובתת׳ להתעדכן וסוגרת את הלפ טופ, מכבה את האורות, מחפשת את המפתח בתיק והפלאפון רוטט שם.

על הקו נמצאת א׳ (אקרא לה א׳ לצורך העניין) ואני שמה אוזניה וממשיכה לחפש את המפתח, מחכים לי בבית, עם נרות, סביבונים וסושי, כן, הבת שלי הכינה לי סושי, נכון את רוצה סושי אמא? אז תחזרי מהר ואני נועלת את המשרד א׳ על הקו, רבקה מה שלומך? אני יכולה לפגוש אותך מחר?
מחר? אמממ מחר אני שוקלת לשבות, אפשר לדחות את זה לרביעי?

רבקה, היא בוכה, רבקה, אני כבר לא יכולה, הוא דורס אותי!
הוא  מה?
תנשמי עמוק, הכל בסדר, אף אחד לא יכול לדרוס אותך, את חזקה , את טובה, הכל בסדר.
לא, רבקה, הוא פיזית ניסה לדרוס אותי עם הרכב היום.

היא בוכה ואני שמצאתי את המפתח מרגיעה אותה, אוקי, אוקי, אנחנו נפגש מחר,
תנשמי עמוק, הכל בסדר – אף אחד לא יכול לדרוס אותך.
או שכן?! א׳ גם זו מכתב ההגנה.

נקרא לה ת׳ אם תראו אותן ברחוב לא תצליחו לנחש כמה דמעות נשפכות אצלן בלילות (ובימים) הן מוצלחות- ׳חזקות׳ מתוקתקות, מנהלות קריירה משגשגת ובעבודה על פיהן יישק דבר ובבית?
לאחת מהן כבר יש זוגיות חדשה, תומכת, מכילה, אבל שתיהן נמצאות עמוק בתוך סבך של אלימות.

אני מגיעה הביתה, מציצה בהודעות והמיילים שלא הספקתי לקרוא מהבוקר –
התיבה של ‘מן המיצר’ מלאה,
מחכה שם הודעה מהפרקליטות שכתב אישום יוגש השבוע נגד גבר שאת המתלוננת נגדו אנחנו כבר מלווים ארבע שנים (!)
אשה צעירה שהיתה נתונה שנים בידיו של האבא החורג שלה, שביצע בה כל מה שאסור היה לו לבצע בה, לא הוא לא כפה את עצמו, הוא היה ׳אבא טוב׳ היא פשוט היתה בת 8 ובת 9 ובת 12, זו לא היתה אלימות מבחינתו, אבל זו הייתה אלימות על כל המשתמע והתיק הספיק להסגר ״מחוסר ראיות״ ומ״התיישנות״ ומכל הסיבות הלא נכונות ונאבקנו, התעקשנו והוא נפתח שוב ואחרי עוד שנה הנה מוגש כתב אישום.
אני שמחה, באמת כל כך שמחה, אבל עצובה! כי יושבת שם ילדה, אוקי, אשה, מרוסקת נפשית, מרוסקת פיזית, שנים על גבי שנים ועוד שנים של מאבקים להכרה בה שריסקו אותה עוד יותר.
ואני מנערת את הראש, מנסה להתרכז בסושי ובסביבונים סביבי.
חושבת על כל אותן נשים וגברים, כן גם גברים,
השבוע קיבלנו מכתב מהפרקליטות על כך שקיבלו החלטה לדון בעירור שהגשנו לפני שנים וישלחו לנו החלטה בעניין עד יוני 2019 (!)

ולמה עירור?
כי ב2013 ליווינו אותו בהגשת תלונה כנגד מי שפגע בו כילד, מי שכפה את עצמו באלימות ופצע אותו פיזית ונפשית ועד היום שנים אחרי הוא לא השתחרר. ניחשתם נכון – התיק נסגר. נלחמנו, נאבקנו ועררנו והנה ב2018 הודיעו לנו שיבדקו את העירור שהעלה אבק על מדפי הפרקליטות ובואו נדבר על זה עוד שנה, אולי, יש עוד תקווה קטנה.

הלילה יורד ואני מטיילת בתוך ‘ישנן’ קבוצת הנשים האהובה שאני שותפה בניהולה וקוראת את התגובות על הפוסטים של עלומה
(למי שלא מכיר, עלומה היא הפרופיל בו יכולה כל אשה להתייעץ בעילום שם ואין שום דרך לתאר את הקשיים שצפים והעוצמות והכוח שנשפכים שם)
עלומה אחת מספרת על בעלה שלא מוכן להתראות איתה ברחוב כי היא לא יפה מספיק בשבילו, שמספרת איך הוא לא מרשה לה לשבת לנוח על הספה, כי מה את יושבת כשיש מה לעשות בבית?

ועלומה אחרת שמספרת על בעלה הראשון שהיה מכה אותה ועל הבעל השני שהתברר כמכור לאלכוהול ומתעלל בה נפשית ופיזית על כל מילה שהיא מוציאה מהפה, היא אפילו לא קולטת שהיא שוב בתוך מערכת יחסים של אלימות.

כך זה ממשיך וממשיך ואני הולכת לישון ושואלת את עצמי – את באמת יכולה לשבות מחר?!
איך? איך אשבות כשיש כל כך הרבה אלימות סביב? מה אעשה? אגיד ללקוחה שלי, מצטערת אני שובתת היום, חכי עם הדמעות לרביעי?
אז לא, אני לא יכולה לשבות טכנית, אבל למחות כן!

אלימות לא מתחילה ונגמרת ברצח, גם לא ברצח של 24 נשים שנמצאות ללא רוח חיים.
לצד 24 הנשים האלה, יש עשרות אלפי נשים וגברים שמסתובבים בחיים ללא רוח חיים.

הם והן נפגעי תקיפה מינית.
הם והן נפגעי אלימות בזוגיות.
הם והן נפגעי אלימות גם בסיום הזוגיות.
הם והן נפגעי הליכים משפטיים מסורבלים ומיותרים.
הם והן מתגלגלים בין דיון אחד לשני, תקופות ארוכות בלי שום הגנה.
הם והן מעלים אבק על מדפי המשטרה והפרקליטות.

בינתיים הם מתים לאט לאט ולפעמים גם מהר, מבפנים. הם נרצחים ונרצחות.

עשיתי עכשיו הפסקה קצרה תוך כדי כתיבת הפוסט הזה כדי לדבר עם מתלוננת שנמצאת בדרכה לפגישה עם שירות המבחן,
כי מתברר שיש סיכוי שמי שתקף אותה ועצור כרגע במעצר עד תום ההליכים אחרי שהוגש נגדו כתב אישום בגין אונס, עשוי להשתחרר וכדי להגיש המלצות בעניין לבית המשפט, הם צריכים לשמוע את דעתה, דעתה הבוכה והמתה מפחד אם הוא ישתחרר.

אני לא שובתת, אני לא יכולה, אבל אני קוראת לכולן וכולם למחות, לומר די לאלימות! די לניצול, די להשפלה, די לכאב!

אין שום סיבה בעולם שב2018 תסתובב נפש אחת מתה מפחד, או מתה בכלל! שום סיבה בעולם.

אני אשה, אני לא שובתת.
אני מוחה, אני מנסה להיות חזקה בשבילן, מבטיחה להמשיך להיות שם בכל חזית למען כל מי שסובל או סובלת מאלימות,
הן כמייצגת בתיקי גירושין והן כמייצגת נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ביום המחאה ושלא ביום המחאה.

אני קוראת לכולם להזדהות, להבין באיזה עולם אנחנו חיים וחיות ולומר בקול – די!

במידה ואת צריכה סיוע אנחנו פה בשבילך:
טל- 02-5857076 מייל- Mail@min-hamezar.org מן המיצר

אהבת? שתפי

Facebook
Google+
Twitter

DossitGirl instagram

הרשמי לניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים שווים

DossitGirl instagram